סיפורים נוספים

מוחמד אחמד איסבייתאן - "אבי היה אדם שוחר שלום"

שמי מוחמד אחמד איסבייתאן ואני גר בחלחול אשר במחוז חברון. נולדתי בשנת 1978, אני נשוי ואב לשבעה ילדים ועובד כמורה לחינוך גופני.

במהלך חיי עברתי שלבים רבים ותחנות רבות בצל הסכסוך והכיבוש.
כשהייתי ילד צעיר הייתי עד לכל שלבי האינתיפאדה הראשונה ולמדתי באותה תקופה מהי חשיבות החופש עבור עם שיעשה הכל על מנת להשיג את עצמאותו.

השנים עברו וגדלתי עם מספר שאלות שהמשיכו להדהד לי בראש כל הזמן ובראשן התהייה כמה זמן יימשך הסבל הזה של חיים תחת כיבוש, דיכוי וסבל.

במהלך אינתיפאדת אל-אקצה, בתאריך 26.10.2000 אבי נהרג. הוא פונה לבית החולים אל-מקאסיד בירושלים לאחר שסבל מהתקף לב קשה, באמבולנס מחברון דרך מחסום המנהרות בבית לחם. כשהאמבולנס הגיע למחסום, כוח מהצבא הישראלי ירה לעבר צמיגי האמבולנס, מה שגרם לפיצוצם ושיבש את הגעת אבי לבית החולים.

העיכוב הוביל להידרדרות במצבו הבריאותי של אבי. למרות שכבר עשו בידוק לאמבולנס ולמרות בקשת הצוות הרפואי להזעיק אמבולנס נוסף שיהיה מאובזר במלואו מכיוון שאבא היה זקוק לניתוח לב פתוח ומצבו הלך והדרדר, הקצין הישראלי האחראי לא הראה שום סימן של אכפתיות או עניין. החיילים החזיקו את אבי שהיה בתוך האמבולנס במשך שעה. כשהגיע לבית החולים הוא כבר לא היה בחיים.

משפחתי הייתה בהלם גדול מאובדן אבי. עבורי המצב היה כל כך קשה שאיבדתי תקווה בכל דבר.
אבי היה אדם שוחר שלום שאהב את כולם ואהב את החיים. המשפחה שלנו תמיד הייתה בראש סולם העדיפויות שלו, והוא תמיד וידא שלא יחסר לנו משהו.

השנים חלפו והכאב על אובדן אבי ליווה אותי כל הזמן. אלא שיחד עם הכאב, ליוותה אותי גם המחשבה על שינוי המציאות הכואבת בה אנו חיים. הרגע ששינה את חיי היה הרגע בו הכרתי את פורום המשפחות השכולות הפלסטיני-ישראלי. הרגשתי שאולי מצאתי את הדרך אותה חיפשתי, הדרך בה אני מקווה שבסופו של דבר נוכל להגיע לחוף מבטחים ולחיות בחופש ושלום.

שלום לא אומר היעדר סכסוכים ומחלוקות תמיד ימשיכו להתקיים.
שלום פירושו שאנחנו פותרים את כל המחלוקות בדרכים לא אלימות, באמצעות דיאלוג, חינוך, ידע והומניטריות.

  • אבא שלי אחמד איסבייתאן
  • אבא שלי אחמד איסבייתאן
  • אבא שלי אחמד איסבייתאן
  • מוחמד אחמד איסבייתאן
  • מוחמד אחמד איסבייתאן