סיפורים נוספים

מרואן א-שעבי - "רבים חיים את חייה, מעטים מהם אנושיים"

שמי מרואן א-שעבי. שהיתי מספר שנים עם משפחתי מחוץ לשטחי המולדת, באחת ממדינות ערב אחיותינו, אך שבנו מתוך אהבה וגעגועים לפלסטין שראויה שנחיה בה. שבנו אל עירנו האהובה שכם. שבנו והותרנו מאחורינו הכל בחו”ל, למען המולדת היקרה.

כאשר החלה הפלישה הרת האסון באפריל השחור בשנת 2002, ידעתי שאני ומשפחתי איננו חסינים מפני דיכוי הכיבוש. הפלישה לעיר שכם החלה בחודש אפריל, הידוע במזג האוויר החמים, בצבע הירוק וביפי הטבע בעונה זו של השנה.

אך מה שארע בשכם ובפלסטין היה מתקפה שחורה משחור, והצבע הירוק התחלף בצבע דם אשר מילא את הרחובות, והפך את העצב והכאב למנת חלקם של כל אלה שעמדו אל מול החירות, כל מי שאמר די לכם, די לאלימות, די לכיבוש. אפריל היה סיפור של כאב שנכנס לבתיהם של רבים, ואף פגע באבנים, בעצים, בבני אדם ובכל מי שיש בו תשוקה לחירות על פני האדמה הזו.

גם אני ומשפחתי פגשנו בכיבוש הישראלי, אשר התדפק על דלת ביתנו והכניס עימו את העצב והכאב בשל אובדן אהובנו, אשר חי עימנו ועודו חי עימנו. אחי היחיד השהיד ע’סאן א-שעבי נפצע ב-24.8.2002. הוא היה בן 25 ונפצע פציעה ישירה מפגז של טנק. פגז אכול שנאה לחירות, עוין לתקווה. הוא פגע באופן ישיר בגופו של אחי, ללא כל סיבה או התרעה מוקדמת. הסיבה היחידה היא שאחי הוא פלסטיני.

היינו עימו רגע אחר רגע. מיטתו בבית החולים שבו התאשפז, התמלאה בדמעותיה של אימי שלא עזבה אותו ולו לרגע אחד, ובאנחותיו של אבי שכל העת הביט בו והעצב מילא את ליבו. אחי ע’סאן נפטר לאחר שישה ימים ששהה ביחידת הטיפול הנמרץ בבית החולים שכם בתאריך 1.9.2002.

מה היה באחי מלבד זהותו הפלסטינית?

כל שהיה באמתחתו היה אהבתו לפלסטין, ורצונו לחיות עם משפחתו וחבריו חיים של יציבות על אדמה המספקת שלום ובטחון. אך האדמה הזו אינה חיה בשלום אף לא יום אחד. אחי עזב והלך הרחק. הוא לא נפרד מאיתנו ולא סגר את הדלת אחריו. אך הוא פתח את שערי העצב, היגון והכאב. הוא לא לקח עימו דבר. אפילו את שמו הותיר לנו. הוא הותיר פצע גדול בלבבות כולנו.

לעתים דבר פעוט שאתה עושה, יכול להוות עולם ומלואו עבור אדם אחר

פורום המשפחות השכולות הפלסטיני-ישראלי, סיפור אחר בחיי, למרות הקושי לקבל את הרעיון בתחילה, הרחיק ממני את כל האופציות, והבנתי לרגע שהדרך שבה הולכים האנשים הללו – חברי הפורום משני הצדדים – הפלסטיני והישראלי, סופו חירות ויצירת תקווה חדשה לשלום צודק וכולל.

למדתי שהצטרפותי לפורום הוא סוג חדש ועצום של סיכול קונספירציות הכיבוש המתמשכות להרוג את עמנו ולהטיל עליו מצור. עלינו להתגבר על כל כאבינו על מנת להגשים את חלומותינו ולהשמיע את הקול הפלסטיני אשר קורא לשלום בכל הפורומים. מצאתי לי דרך להיאבק על מנת להשיג הכל למען עמי, ולמען המסר ההומני שאנו פועלים להגשמתו בצד הפלסטיני ובצד הישראלי.

אל תתפלא שציפור בורחת כאשר אתה מתקרב אליה ובידך דבר מאכל. הציפורים, בניגוד לכל בני האדם, מאמינות שהחירות היא הדבר היקר ביותר עבורן, אפילו יותר מלחם.

נכון, סובלנות היא ערך אנושי בינלאומי שהמעטפת שלו והמקום שלו כמותם כעץ הנושא את הלאומיות.

מי שעושה שלום הוא מנהיג שמייצר יחד איתו גם אנשים גדולים למען השלום הצודק והכולל שיביא עימו חירות ויציבות.

  • ע'סאן
  • ע'סאן
  • ע'סאן
  • מרואן א-שעבי