סיפוריהם האישיים של חברי הפורום, על אלו שהיו ואינם
מאגר הסיפורים מוסיף להתעדכן ואנו מזמינים אתכם לשוב ולבקר
כל אחד מחברי פורום המשפחות השכולות איבד אדם שהיה עולם ומלואו, כתוצאה מהסכסוך: בן אהוב, אם אוהבת, אח נערץ, בעל יקר.
כאן תוכלו לקרוא את סיפוריהם האישיים של חברי הפורום, על אלו שהיו ואינם, על המסע מכאב לתקווה ועל הבחירה בפיוס ושותפות.
מאגר הסיפורים מוסיף להתעדכן, ואנו מזמינים אתכם לשוב ולבקר.
אברהם שומרוני - "לא נקמה חסרת תקווה: פיוס"
למרות השנים הרבות שעברו, יש לי זיכרונות חיים מאד מהילדות שלי בווינה.
אהרון ברנע - "נועם יקירי"
נועם יקירי. כבר למעלה משבע שנים שאנחנו לא נפגשים והמכתבים אליך
אורן בלבן - "אנחנו דומים"
שמי אורן בלבן, אבל שם המשפחה איתו נולדתי היה ידגרוב. אבי, אלי ידגרוב, שהיה חייל מעוטר
אח'לאס אשתייה - "עיוורת לשנאה"
שמי אח'לאס אשתייה ואני תושבת הכפר סאלם שבנפת שכם. אני בת 30
איאד סבארנה - "בואו נחיה בשלום כדי שנמות בשלום"
שמי איאד סבארנה. אני גר בכפר בית אמר שבנפת חברון, אני בן 43 ואב לשלושה ילדים.
בושרא עוואד - "הדמעות שלנו הן אותן הדמעות"
נישאתי בגיל צעיר ולאחר חמש שנות נישואין ילדתי את בני הבכור, מחמוד.
בן כפיר - "כפל מבצעים"
יעקב שפר, סבא רבא שלי, נולד בבוקובינה באמצע המאה ה- 19.
ג'יהאד זראייר - "והחיים נמשכים למרות הכאב"
שמי ג'יהאד זראייר, אני גר בכפר אד'נא אשר בנפת חברון, בן 44 ואב לארבעה ילדים.
גילי מייזלר - "גיורא"
מלחמת יום כיפור לקחה מהמדינה את התום, ומאיתנו את גיורא. לקחה בלי להוכיח שלקחה.
יוסוף שטאט - "איירין"
שמי יוסוף איבראהים שטאט, אני עובד כאח במשרד הבריאות הפלסטיני וגר בכפר בית אמר אשר בנפת חברון
יוסרא עבד אל-עזיז מחפוד - "מספיק!"
אני יוסרא עבד אל-עזיז מחפוד. משפחתי במקור מכפר יאזור (אזור), ליד יפו, שנעקר בשנת 1948
יעל יודקוביק - "הכנס השנתי למניעה וטיפול בפצעי לחץ"
לאחר מבצע "צוק איתן", בקיץ 2014, הצטרפתי ל"פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני".
יעקב גוטרמן - "רז"
שמי יעקב, נולדתי בפולין בשנת 1935 לחווה ושמחה גוטרמן. התגוררנו
ליילא אלשיח' - "מאיפה כל החיבה הזאת ביניהם?"
אני ליילא אלשיח' מכפר בתיר אשר בנפת בית לחם, פלסטינית מוסלמית וגם אמא. נולדתי וגדלתי בירדן.
לילה א-סייד - "לא רוצה לאבד את ילדיי"
אבי היה חייל בצבא ירדן ונהרג בשנת 1967. הפעם האחרונה בה ראו אותו
מאשקה ליטבק - "הגשם הראשון ירד"
שלושים וחמש שנים עברו מהיום בו נהרגת. אותו הסתיו, אותם צבעים חומים
מהא סלאח - "לגעת בצד ההומניטרי של האחר"
ביום האדמה בתאריך 30 במארס 1997, אחי עבדאללה נהרג
מוחמד אחמד איסבייתאן - "אבי היה אדם שוחר שלום"
שמי מוחמד אחמד איסבייתאן ואני גר בחלחול אשר במחוז חברון. נולדתי בשנת 1978
מוחמד אל באו - "בשם אללה הרחום הרחמן"
אלוהים ייחד את בני האדם כשנתן להם שכל ומחשבה וכשנתן להם את החיים
מוירה ג‘ילאני - "חזרתי לפלסטין ואיבדתי את זיאד"
את בעלי הפלסטיני, זיאד, הכרתי בטקסס. התחתנו בשנת
מונה אבו שרה - "כל אותן תכונות יפות נעלמו ברגע אחד"
שמי מונה אבו שרה ואני גרה באזור שייח ג'ראח בירושלים. לפני נישואיי גרתי במחנה הפליטים שועפט, אך
מוראד סמאענה - "מי שעושה מלחמה יכול גם לעשות שלום"
שמי מוראד עזת סמאענה, אני בן 33 וגר בכפר בית איבא במחוז שכם. ב-13 בינואר 1991 איבדתי את אבי
מרואן א-שעבי - "רבים חיים את חייה, מעטים מהם אנושיים"
שמי מרואן א-שעבי. שהיתי מספר שנים עם משפחתי מחוץ לשטחי המולדת, באחת ממדינות ערב אחיותינו,
נג'לאא' אבו-עיאש - "שכול ואובדן הפכו לחלק מחיי"
שכול ואובדן הפכו חלק מחיי עוד בשנת 1948, כשהייתי בת חמש וכוחות הכיבוש
ניב שריג - "על אף הכל, דיאלוג"
שמי ניב שריג, יליד 1977, גדלתי במושב חיבת ציון בשרון והיום אני גר בכפר סבא.
ניר יסוד - "במעלה המדרגות היורדות, בין משגב עם לרמאללה"
משגב עם הוא מקום פסטורלי המשקיף על מרחבי דרום לבנון והחרמון
סתיו קדושים - "טיפה בים הזיכרונות"
דברים שכתבה והקריאה בקונצרט שנערך לציון שנה למבצע "צוק איתן"
עזיז אבו סארה - "סכסוך קרוב לבית"
אסון יכול להכות באומה שלך, במדינה ואפילו בדלת של השכן. אבל כל עוד הוא
עיישה אקטם - "שלושים ושישה ימים לאחר החתונה"
אחי, מחמוד אל חטיב, נפצע ב- 27 באוגוסט 1989 בליבו, כשהיה בן 17
ענת מרנין - "פעם אהבתי את הסתיו"
פעם אהבתי את הסתיו. אהבתי את משב הרוחות הקרירות, המביא עמו הקלה
רובי דמלין - "שרשרת של שינוי"
בשנת 1967 הגעתי לישראל מדרום אפריקה. באתי להתנדב במלחמת
רוני הירשנזון - "אין לי הזכות לאבד תקווה"
נולדתי בירושלים בשנת 1942, נישאתי למירי ונולדו לנו חמישה ילדים:
רמי אלחנן - "להפוך את הכאב לתקווה"
הסיפור האישי שלי מתחיל ונגמר ביום הכיפורים: