מן התקשורת

הקיבוצניקית שכלה אח - ומזמינה להידברות

08/12/2013
ארנון לפיד

זה לא ייגמר עד שתדברו, אומרת אשרת רוזנטל, גננת חברת ניצנים, לילדי הגן שלה, כשהם מתקוטטים בחצר. זה לא ייגמר עד שנדבר, אומרים ב"פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום", לשני העמים המתקוטטים בארץ ישראל. פורום המשפחות הוא ארגון אמיץ ונוסך השראה, המונה מאות ישראלים ופלסטינים שאיבדו את יקיריהם בסכסוך, והם פועלים יחד למניעת עוינות ואלימות משני הצדדים, וליצירת תהליך פיוס ביניהם.

 

 

אשרת שכלה את אחיה, גיל, בתאונת מסוק, לפני 21 שנה. היא היתה אז נערה, והסכסוך הישראלי-פלסטיני היה לדידה, היא אומרת, בגדר שמועה רחוקה. "חייתי בבועה". לדיאלוג ראשון, חי, נוקב וכואב, בין שכולים פלסטינים וישראלים, היתה עדה כשלמדה חינוך ב"סמינר הקיבוצים": אוסמה אבו עיאש מבית-אומר, שאשתו איבדה שניים מאחיה מנשקו של חייל ישראלי, ובועז כיתאין מנווה-שלום, שבנו נהרג באסון המסוקים, פרשו כל אחד את כאבו ואת השקפתו.

 

"הבנתי אז, שלמציאות יש פנים רבות - לא רק פוליטיות, שפחות מעניינות אותי, אלא גם מוסריות, אנושיות וחברתיות, שתמיד נגעו בי. כמה חודשים אחר-כך, כחלק מסמינריון על אחים שכולים, נפגשתי עם מאשקה ליטבק מנגבה, ששכלה את אביה לפני מלחמת העצמאות, ואח, ארנון, שנהרג בצבא ב-1970, וקפצתי למים. אבל לפעול ממש במסגרת הפורום, התחלתי לפני שש שנים. כאמור, לא הפוליטיקה, אלא הרגישות לזכויות אדם הביאה אותי, כדי לשמוע, להבין ולהכיר את הצד השני".

 

איך מגיבים אנשים על חברותך בפורום?

אשרת רוזנטל: "בסביבה שבה אני חיה, אני לא שומעת אנטי. התגובות הן בדרך כלל אוהדות, אבל גם ספקניות. אומרים: 'כל הכבוד', אבל מיד גם: 'את באמת מאמינה שיש עם מי לדבר?' אנשים פשוט איבדו את האמון שאפשר לחיות אחרת".

 

ואת מאמינה?

"כן. הגורם העיקרי לאי-האמון ולחשדנות העמוקה הוא שלא נפגשים, לא מדברים בגובה העיניים, ולא מקשיבים בפתיחות מלאה. יש כל כך הרבה בורות, אי-ידיעה, ואי-הכרת האחר, בשני הצדדים".

 

אבל החינוך לשנאת יהודים וישראל ברשות הפלסטינית, מראש מונע דיאלוג.

"ואצלנו אין חינוך למיליטריזם? וגזענות, אין אצלנו? אני פוגשת המון פלסטינים שלא מחנכים לשנאה ולגזענות, ומשתוקקים לשקט ולשלום, כמונו. אנחנו ניזונים מהתקשורת ושומעים רק על טרוריסטים ומיידי אבנים, וזו אינה כל המציאות, אפילו לא רובה. אסור לשכוח גם שהמפגש שלהם עם ישראלים הוא, בדרך כלל, עם חיילים, על כל המשתמע מכך. לכן כל כך חשובים המפגשים של הפורום".

 

את מתרשמת שמעגל המקשיבים בציבור הישראלי מתרחב עם השנים?

"מאוד. יש כיום הרבה יותר פתיחות לפורום ולגישה שלו, ויותר אנשים, מכל גווני הקשת, משתתפים ב'פרויקט הנרטיבים' של הפורום".

 

במסגרת הפרויקט הזה השתתפה אשרת ב"קבוצת הסרט" - קבוצה-סדנה שהיו בה 27 משתתפים, בהם בני משפחות שכולות, דתיים מוסלמים ויהודים, מתנחלים, לוחמי צה"ל לשעבר, ואסירים ביטחוניים לשעבר, פלסטינים תושבי הגדה, קיבוצניקים, בני דור שני לניצולי שואה, פעילי תנועות התנגדות לא-אלימה של הפלסטינים, ועוד.

 

את סדרת המפגשים הזו, שהתנהלו בעברית ובערבית, את השיחות שמחוץ למפגשים, ואת החזרה הביתה, למציאות המורכבת - תיעד תור בן מיור בסרט, שהפיקו במשותף ישראלים ופלסטינים: "שני פנים לסיפור".

 

ההשתתפות בסדנה, אומרת אשרת, השפיעה עליה מאוד. "למדתי להכיר יותר מקרוב את הלך הרוח בחברה הישראלית: עד כמה אנחנו, הישראלים, לא מסכימים על שום דבר, מסוכסכים עם עצמנו, ולכן איננו יכולים להתפייס עם אחרים. אנחנו גם משוכנעים שבצד השני אין עם מי לדבר, ואין עם מי לעשות פיוס. אני השתכנעתי בצורך המיידי לפעול לשינוי המצב הקיים, ואני כן מאמינה שאנחנו יכולים להגיע להסכם. הצד השני סובל לא פחות מאתנו. שני העמים הם קורבנות המצב".

 

מה קורה בפורום לאחר פעולת טרור נוראה, כמו רצח משפחת פוגל באיתמר?

"ראשית, יש בינינו, הפלסטינים והישראלים, הסכמה שלא להסכים בתחומים מסוימים, וזה מנטרל מראש הסתבכות בוויכוחים חסרי תכלית. אחרי הרצח היה לנו מפגש, ואישה פלסטינית, שכמובן לא הצדיקה את המעשה,

אמרה: 'אצלכם, כל פגיעה בפלסטינים נעשית בחסות ומטעם הצבא, כך שהיא כביכול חוקית. לנו אין צבא, אז כל פגיעה בישראלים נתפשת כבלתי-חוקית.

 

"אבל איזו דרך אחרת יש לנו לבטא התנגדות לכיבוש?' זה היה מאוד חזק. בערב, כשראיתי בחדשות יידוי אבנים על חיילי צה"ל, כבר ראיתי את זה אחרת. באמת, איזו דרך אחרת יש להם? כשהם באים לפורום, לדבר - וזה לא פשוט, הם לא זוכים לגיבוי, ורבים מהם נאלצים להסתיר את השתתפותם - הם בעצם רוצים לומר לנו: תבינו, איננו יכולים להמשיך לחיות ככה. אי-אפשר היה להימנע מההשוואה עם מאבק היישוב היהודי והמחתרות, נגד השלטון הבריטי לפני קום המדינה".

 

ב-18 בדצמבר יתקיים בכפר-הנשיא מפגש-דיאלוג מטעם הפורום, ויוקרן הסרט "שני פנים לסיפור". קיבוצים ובתי ספר המעוניינים לארח את התוכנית - מוזמנים להתקשר אל 03-5355089, שלוחה 102, או אל 054-6969489.

 

לכתבה במקור: mynet - קיבוץ

 

מן התקשורת - ידיעות אחרונות

שיחות שלום 09/12/2011
מבעד לעדשה 01/01/2013
אורה לפר-מינץ בתוכנית "העולם הבוקר" - ערוץ 2 01/01/2013
עץ הלימון - זיכרון וטעם 31/01/2013
אינשטיין, מאחוריך! 06/02/2013
לשתות כוס תה עם האיש שהרג את אבא שלי 16/03/2013
מסע הפיוס של ג'ו ופט 16/03/2013
שני פרסים בהולנד לסרט "יום אחד אחרי השלום" 30/03/2013
טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי 2013 14/05/2013
המיתוסים המסוכנים ביותר על מלחמה ונשים 27/05/2013
הנחמה שבשלום 23/07/2013
חברים בדם 05/08/2013
האח השכול מסיע פלסטינים לבתי חולים בישראל 08/08/2013
ממתכוני פורום משפחות שכולות "שכנות - נשים יוצרות פיוס" 12/09/2013
אוכל יודע לדבר עם כולם ובכל השפות 27/09/2013
שגית ארבל־אלון, מומחית לאונקולוגיה ומשוררת 02/10/2013
לצלם את החלל 27/09/2013
הקיבוצניקית שכלה אח - ומזמינה להידברות 08/12/2013
כפר סבא: דיאלוג עם פורום המשפחות השכולות בשילוב הקרנה של הסרט "שני פנים לסיפור" 24/12/2013
האם אני יכולה להתפייס עם האיש שהרג את בני 30/12/2013
הומור שחור וריבת שזיפים 13/04/2014
בגלל הכיבוש 22/06/2014
מדוע פוגעת ישראל במחנה השלום הפלסטיני? 12/02/2016
הצטרפו והשפיעו